יום שישי, 18 בספטמבר 2015

יום #6: המון המון ירוק ומים

בוקר טוב! אין כמו ארוחת בוקר בשולחן הפיקניק וקפה אגוזי לוז טרי להתחיל את היום.
קצת התעכבנו ביציאה אבל היה שווה את זה. התעכבנו אומר שבשבע וחצי כולם כבר התעוררו ובתשע כבר יצאנו לדרך. מי חשב שיקיצה טבעית בשבע תהיה לי סבבה?
אחרי התלבטויות בענייני המסלול והסדר והתייעצות עם הילדים החלטנו להתחיל בקורנינג,  במוזיאון הזכוכית. הדרך לאורך אגם סנקה נשמעה מבטיחה אבל האגם בכלל לא נראה רוב הזמן, מהכרמים בצדדים נמאס די מהר ואנחנו לא עוצרים לטעימות יין...
לעומת זאת, המוזיאון נשמע קצת משמים אבל בפועל היה מאד מעניין. הדגמות של פיסול וניפוח זכוכית, הסברים על למה זכוכית היא כזה חומר מיוחד, היה מרתק וכיף למרות שויתרנו על הסדנאות והתוצרים האישיים.


ועכשיו - חוזרים אחורה, לווטקינס גלן: נקיק עמוק בסלע שבתוכו זורם נהר בסדרת מפלים מרהיבים.
בשלב התכנון התלבטתי המון האם להתחיל מלמטה ולטפס (כי הנוף יותר יפה ככה אבל ההליכה יותר קשה) או מלמעלה ולהקל על עצמנו (ואז המפלים מאחורינו כל הדרך). בפועל לא היה שאטל והמסלול לא מעגלי אז התחלנו למטה, טיפסנו ואז חזרנו את כל הדרך בירידה. הטיפוס שווה את זה לגמרי ולא קשה בכלל. בעיקר מדרגות ואפילו הילדים דילגו עליהן בקלילות. בתוך הנקיק קריר, מוצל ונעים, מפלים מקסימים ומים משפריצים. כיף גדול!


אנחנו גיבורים! יאללה, זמן למצוא קמפ ללילה בכיוון איתקה. בדרך אנחנו מגלים פארק מקסים על שפת האגם ויורדים בספונטניות לקצת שלווה.
הנסיעה לקמפ מקסימה. כביש מתפתל, עצים משני הצדדים שמתחילים ממש טיפה שלכת, האגם הולך ונעלם מהצד, שלטים מוזרים בדרך (ל"זהירות צבי" נוסף "זהירות פרה", "זהירות איש על טרקטור" וההזוי ביותר "זהירות איש במזחלת").
ועכשיו אנחנו בקמפ עצמו, גינת משחקים צמודה, דשא ושלווה, ארוחת ערב של טורטיות עם בשר, שעועית, גואקמולי והסלסה המפורסמת של אופיר כבר חוסלה.
לילה טוב :)



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה