יום שלישי, 22 בספטמבר 2015

יום #11: תמיד להסתכל על התחזית

בקיצור: בוסטון!
לינה: wompatuck state park

כמה שמעתי על בוסטון! בטיול הקודם היא הייתה בתוכנית אבל נזנחה כשהבנו שזה לא ריאלי ומאז הרגשתי פספוס. הפעם עשיתי עיקוף גדול והמסלול נראה מאד מוזר כי הייתי חייבת לראות את בוסטון.
לא פשוט להיות קמפר באיזור בוסטון. יש בדיוק שלושה מקומות לחנות ללילה, אחד ממערב, אחד מצפון ואחד מדרום. כל אחד מהם רחוק כשעה נסיעה ולאף אחד מהם אין תחבורה ציבורית קרובה. כמובן שאין מה לדבר על להגיע לדאוןטאון בוסטון עם קראוון עצום ולחפש חניה... התכנון המקורי היה לחנות בסיילם (כי לשם בכל מקרה מועדות פנינו) ולקחת מונית לתחנת הרכבת הקרובה, אבל תוכניות לא תמיד עובדות בטיול ספונטני ולא נשאר מקום בקמפסייט בסיילם, אז פנינו לגיבוי: לינה בהינגהם, נסיעה עם הקראוון למעבורת שיש לה חניון גדול ומעבורת לבוסטון.
נחמד, חוויה חביבה. ספוילר: בשיט חזור שכחתי את אחד מתיקי הגב על המעבורת. באסה.


ירדנו מהמעבורת וגילינו שחובה להסתכל על התחזית. אחרי כמה ימים חמים מאד היום מעונן חלקית ורוח קרה, אמנם סווצ'רים יד אבל המכנסיים קצרים והרגליים של כולנו סבלו כל היום.
התחלנו בהליכה על המים לכיוון האקוואריום. לא זול כאן! כרטיסים לאקווריום - כמאה דולר לארבעתנו.
הדבר הראשון שרואים בפנים זה מיכל ליטוף. כן כן. מיכל רדוד ששוחים בו כל מיני סוגים של סטינגרייז, לא ברור לי למה קוראים להם בעברית "חתולי ים" יותר לכיוון עטלפים... יונתן ואני ליטפנו אותם, הם חלקלקים ולגמרי נהנים מהעניין, אופיר ותומי נגעלו בצד.


המשכנו לשעתיים של צפייה בכל חיות הים וגם בכלבי ים ופינגווינים חמודים, ואז יצאנו החוצה כדי להצטרף ל duck tour - סיור אמפיבי ברחבי בוסטון עם מדריך משעשע וכל מיני עובדות על אנשים שאנחנו לא מכירים. בוסטון יפהפיה, אני לא חושבת שראינו בארהב עיר שדומה לה מבחינת איך שהיא נראית. המון המון ירוק, בתי לבנים מסורתיים, אנרגיות נעימות, חבל שאנחנו קופאים מקור.
חזרנו מהסיור, נכנסנו לסרט איימקס על כרישים בו גילינו שהם לא כאלה נוראיים ושאנחנו נוראיים יותר (דה).


קדימה, אוכל! צועדים לקווינסי מרקט ומגלים מבחר עצום של מסעדות ודוכנים. אחרי סבב כדי לא להפסיד, תומי בחר את הפיצה של רגינה (שעליה המליץ לנו מקומי לפני כמה ימים), אופיר בסטייק סנדוויץ, יונתן בלזניה ואני במרק צדפות שמנתי וטעים שאף אחד לא הסכים לטעום. הפסד שלהם.
לקינוח, בעקבות ההמלצה של אותו מקומי ממקודם, החלטנו לצעוד לליטל איטלי ל mikes pastry שידועים בקנולי שלהם. כנראה שהרבה שמעו עליהם כי התור מאד מרשים, וגם התצוגה...
בחרנו, התענגנו על כמה טעימות והכנסנו לתיק להמשך. זוכרים את הספוילר מקודם על התיק שנשכח? זה מה שהיה שם. הקנוליז המעולים של מייק. הביס שכן לקחנו היה מצויין!


עוד קצת טיולים והסתובבות ויאללה שלא נאחר את המעבורת.
שוכחים תיק (אף אחד לא החזיר אותו. לא יפה. כנראה נהנו מהקנולי יותר מידי), נוסעים חזרה לקמפסייט, ולנוח!
לילה טוב :)



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה