בקיצור: moss glen falls, Cabot visitor center, owl's head mtn, cannon mtn cable car
לינה: עבודה בעיניים
הבקרים נהיים קפואים ביותר, מה שמאד מקשה על כולנו לצאת מהמיטה לפני שמונה ולהתחיל לזוז לפני תשע-תשע וחצי. עדיין ההספק יפה כי באיזור הזה הכל קרוב והנסיעות די מינימליות.
התחלנו את היום במפלי מוס גלן, אמנם דילגנו עליהם אתמול בדרך מסטואו לקמפ אבל בתור מפלים שהוכתרו בין היפים בורמונט לא רציתי לוותר. הווייז הוביל למקום מסויים, כנראה לראש המפל, אבל בדרך קלטנו חניה מאולתרת ובירור קטן הצביע על כך שזה המקום. שביל קצת פיראטי ובסופו - תצפית מקסימה על המפלים. יופי של דרך להתחיל את היום!
מכאן אנחנו נוסעים לנשנש גבינות: מרכז המבקרים של קאבוט, שבו למדנו שזו אינה חברה אלא קו אופ של חוואים, מאד חיובי, מתמרץ ובעל גאווה מקומית לורמונט והסביבה. בזמן ההמתנה לסיור עומדים בחנות של המחלבה שם יש טעימות מהמוני סוגים של צ'דר. מעושנת, מיושנת, מתובלת, לבנה, צהובה (הידעתם שהצהוב הוא רק צבע שמוסיפים כי יש מקומות שבהם זה נחשב יותר מגבינה חיוורת?)
האמת שכל הסוגים היו מעולים פלוס פלוס והילדים עשו סיבובים חוזרים בשולחן הטעימות (וגם אנחנו, קצת).
אחר כך הלכנו לראות איך מכינים את הגבינה ואת כל המכונות המגניבות. ולמדנו שלגעת בגבינה עם ידיים שטופות זה יותר הגיוני מכפפות. קחו זאת בחשבון בפעם הבאה שתאכלו גבינה!
כמובן שיצאנו עם שלל טעים.
מכאן המטרה היא להגיע ל groton state forest.
היום משום מה היה יום נטול קליטה סלולרית לחלוטין אז מזל שהורדתי את מפל השבילים מראש, בגלל שכבר צהריים מאוחרים נבחר שביל קצר וקולע לתצפית מראש ההר בעל השם הציורי owls head. העליה אל השביל מתבצעת בכביש צר מאד וכל הדרך הלוך יחזור התפללנו שלא תגיע מכונית מולנו כי אז כולנו נדפקנו ולא תהיה שום דרך לעבור. זה עזר :)
טיפוס בעלייה של חצי שעה בערך והופ, כל האיזור מתחתנו. עצים (טיפה שלכת מבצבצת), אגמים, איזה יופי...
אבל בזאת לא נגמר פרק התצפיות שלנו להיום!
כי אנחנו שוב חוזרים לניו המפשייר, להרים המרשימים של איזור פרנקוניה ולרכבל השווה של cannon mountain. ההרים כאן הרבה יותר גבוהים ומרשימים וממש מתנשאים מעלינו משני הצדדים.
הגענו בדיוק בזמן לרכבל האחרון לאותו יום.
מפעיל הרכבל בישר לנו שיש לנו מזל אדיר, כי זה הרכבל היחיד היום שלא היה מפוצץ אנשים וכי הראות היום היא הכי טובה שהייתה כל העונה ואפשר לראות ממש עד קנדה.
הוא גם סיפר שלאורך היום ראו דוב שחור מסתובב מתחת לרכבל אבל דווקא אנחנו לא זכינו.
נסיעה של 1200 מטר למעלה - וואו.
באמת רואים שרשרות הרים מכאן ועד האופק, מרשים ביותר. יופי של דרך לסיים יום כיפי במיוחד.
יונתן אמר שהיום היה היום הכי שווה בטיול, באמת היה לנו ממש כיף היום :)
ואז הגענו לקמפ, שבחרתי כי הוא נראה שווה ומפנק ואף התקשרתי לוודא שיש מקום.
מה שהבחורה בטלפון לא סיפרה לי הוא שהמקום שנשאר הוא לא בקמפ עצמו אלא במגרש די מבאס צמוד אליו.
לא נורא, הילדים לא נתנו לזה להפריע להם להיכנס לאגמון של הקמפ המקורי ולהאכיל ברבורים בזמן שאני תקתקתי ארוחת ערב ויאללה למנוחה כי הטמפרטורות שוב צונחות בחוץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה