 |
| ארוחת ערב מתוקתקת |
בקיצור: rock of ages, ben and jerrys, cold hollow cider mill, stowe recreation path
לינה: mountain view campground
ורמונט מאד אוהבת מרכזי מבקרים. בכל מפעל יש כזה, בכל חנות יש חלון הצצה, הכל מאד שקוף ומעניין. היום ביקרנו בכמה וכמה כאלה, היה יום פורה וצפוף!
התחלנו ממש דקה מהקמפ, במחצבת הגרניט rock of ages שמתברר שהיא הכי גדולה בארהב. כמעט ויתרנו כי לא היינו בטוחים שמעניין והלכנו רק כי זה היה ממש קרוב, איזה מזל! קודם כל, קיבלו את פנינו שני האנשים הכי חביבים בעולם בערך. מלאים חיוכים, מאושרים מהחיים, גאים במורשת שלהם, ממש אנרגיות חיוביות אול אובר דה פלייס.
בנוסף, המחצבה ממש מרשימה ו המפעל עצמו מעניין מאד. מי חשב שלייצר מצבות יכול להיות כל כך מעניין ודורש ככ הרבה עבודה...
עכשיו, לחלומו של כל ילד: המפעל של בן אנד ג'ריס!
קודם כל, דמי הכניסה מאד זולים, כנראה כי ברור להם שאת הכסף נוציא בדוכן הגלידות. ראינו משפחות עם דליים של גלידה, מילולית. בלי הגזמה.
אנחנו הסתפקנו בבננה ספליט אחד וסנדיי אחד. צנועים... היה טעיםםםם כמובן.
חוץ מזה, די שוכנעתי לקנות מעכשיו רק בן אמד ג'ריז. האג'נדה שלהם כל כך מקסימה, הם קונים רק מספקי סחר הוגן, נחמדים לפרות, ממחזרים, מעסיקים בעלי מוגבלויות, וגם - לא מכניסים אוויר לגלידה ככה שבמיכל יש בסופו של דבר יותר גלידה.
הסיור עצמו היה די מבאס כי לא היה ייצור, אבל זה נספג בכיף הכללי. בית הקברות לטעמים משעשע ובעיקר הפתיע את יונתן כי הכל נשמע לו ממש טעים והוא לא הבין איך הפסיקו לייצר אותם.
ואז נסענו למפעל הסיידר, אבל כבר שישי בצהריים ובעיקר ראינו אנשים מנקים. לפחות טעמנו סיידר טעים :)
פרק המפעלים נסגר (בינתיים) ואז היום קינחנו בסיור זריז בסטואו, עיירת סקי יפהפיה, וגם סיבוב קצר בטיילת שלה, שבניגוד לטיילת שלכם היא עוברת ביער ומזגזגת מעל נחל חמוד וכוללת סנאים מצייצים בעצבנות ואפילו זוג נקרים!
הגענו די מוקדם לקמפ חמוד על צלע ההר, שוב ליד נהר כמובן.
אופיר פיתח שיחה עם הזוג החביב ממישיגן שחונה לידנו, שסיפרו לנו על הסיבוב שהם עשו לפני כמה ימים בנובה סקוטיה וסיינט ג'ון ונתנו לנו מפה והמון טיפים להמשך,
ואני תפסתי אומץ וביקשתי מזוג הגמלאיות בחביבות ממול סיור באיירסטרים היפהפה שלהן, שנראה קצת צפוף בגלל שהן גרות עם שני פודלים ענקיים אבל יפהפה מבפנים כמו מבחוץ. יום אחד יהיה לי כזה.
 |
| זה איירסטרים, או כמו שאופיר קורא לו: טוסטר. קראוון וינטג' עם סטייל מטורף. |
האווירה בקמפים שונה לחלוטין ממה שהייתם מצפים מהאמריקאים המנוכרים. כולם אומרים שלום לכולם, רק צריך להראות שאתה קצת מתאמץ כדי שמיד יציעו לך עזרה, כולם אוהבים לשוחח ולספר על הטיולים ולתת את הטיפים שלהם, באופן כללי אווירת קיבוץ או כפר ידידותי, אחד הדברים היותר שווים בטיול. מומלץ :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה