היום איתגרנו את כישורי הצעידה של הילדודס בשש שעות הסתובבות ברחבי טורונטו עם כל הניגודים שבה. איזו עיר מטורפת! עצומה בגודלה, נוף משתנה מרגע לרגע, מערכת תחבורה ציבורית הרבה יותר מסובכת ממה שהתרגלנו במקומות אחרים... חשמליות, אוטובוסים, תחתית, והרבה הרבה הליכה.
התחלנו בדאונטאון. באצמע כל המגדלים (התווכחנו האם זה יותר ז'בוטינסקי או מנהטן) - בית העירייה הישן והמרשים ובתוכו עורכי דין מסתובבים עם גלימות, ומגדל שעון גדול.
צעדנו וצעדנו וגם ירדנו לתחתית - ואנחנו בצ'יינה טאון, כל השלטים בסינית, רחובות קטנים עם בתים מקסימים ושקטטט... הרבה זקנים סיניים מסתובבים וכל מיני ריחות מוזרים.
עוד כמה רחובות - קנזינגטון מרקט שהוא בכלל באווירה דרום אמריקאית. נכנסנו לנשנש צ'ורוס והמוכר שכנראה רגיל לתיירים קלולסיים הסביר שהם ממולאים בקרמל (הם היו ממולאים בריבת חלב, כמובן...).
נסיעה בחשמלית ועוד צעידה ואנחנו במגדל CN. גובה של 114 קומות ונוף מטורף מלמעלה שנראה בדיוק כמו סים סיטי... כולל בתים קטנים, מגדלים עצומים ואגם אונטריו אחד גדול שהילדים לא מבינים למה קוראים לו אגם אם הוא נראה כמו ים.
במגדל יש איזור עם רצפה שקופה, זה מדהים כמה שהגוף מתנגד לחוויה הזו, לא משנה כמה לא נפחד מגבהים...
בצהריים עברנו שוב בצ'יינה טאון ונכנסנו לארוחה במסעדה קוריאנית עם מינימום כישורי שיחה באנגלית (היינו הלאקוריאנים היחידים שם), כשגילינו שרצועות הביתה שהוגשו כנשנוש הן בעצם עור של דג (טעים!) קצת נבהלנו אבל האוכל היה טרי ומצויין :) אורז,ירקות, בשר טעים ועסיסי ואטריות שעועית מלאות טעם.
בערב איתגרנו את הג'ט לג והחלטנו בספונטניות לספוג אווירה מקומית וללכת למשחק פוטבול: גו ארגוז!!
הילדים התחילו להתלונן על עייפות כבר בדרך לשם, ותומי נרדם משהו כמו עשר דקות לתוך המשחק. יונתן החזיק מעמד חצי שעה וגם הוא התמוטט.
הייתה אווירה כיפית עם רעש, מעודדות יפהפיות ולבושות בצורה מינימלית והרבה ג'אנק ובירה,
אבל המשחק עצמו איטייייי וממש קשה לעקוב אחרי הכדור המוזר הזה שהם מחזיקים.
במחצית כבר ברחנו לשנת לילה והתמוטטנו ממש מהר...
מחר: קראוון!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה