היום הזה התחיל מעולה: השמש זורחת, השמיים נקיים כאילו אתמול לא היה אפור וגשום, הציפורים מצייצות ואנחנו הלכנו לראות את כוח הטבע הבלתי נתפס של מי הנהר הזורמים מהמפלים. עד כאן סבבה? סבבה.
ואז חזרנו לקמפ והתקפלנו לקראת תנועה לכיוון מעבר הגבול.
תוך כדי התקפלות גילינו שמשאבת המים, זו שאחראית על הזרימה בקראוון כדי שיהיו לנו מים בכיורים ובמקלחת, החליטה להפסיק לעבוד. כיבינו, הדלקנו, קיבלנו עצות מחבר טלפוני, פתחנו, סגרנו - נאדה.
אין ברירה, צריך ללכת לתקן. בכל טיול יש לנו יום מוסך, לפחות הפעם זה היה בגלל משאבה לא מתפקדת והחלפה זריזה ולא בגלל חלון שבור :)
עוד נקודת אור: עברנו בניאגרה און דה לייק ונהנינו מנוף של כרמים.
קדימה, למעבר הגבול!
אנחנו חששנו מהפקקים במעבר ומתברר שזה בכלל לא האישיו.
כי פקקים לא היו אבל המתנה של חצי שעה במשרד כדי לקחת לנו טביעות אצבע היו גם היו. עוד עיכוב נחמד ביום ההתברברות הזה.
אבל תראו את הנוף מהגשר!
בגלל שהאמריקאים קצת מופרעים בענייני מוצרי מזון שנכנסים אליהם עברנו עם מקרר ריק אז עכשיו זה זמן השופינג בוולמארט!
מכוונים את הווייז, יוצאים לדרך, והנה זה מגיע. הרגע שממנו חושש כל קראווניסט (המצאתי מילה):
גשר נמוך מידי.
כן, הווייז אומר קדימה, אבל השלט המלחיץ שמהבהב אומר שהגובה מקדימה הוא 11.8 רגל והגובה שלנו - 12 רגל.
איזה משבר אמון...
מיד גוייסו תוכנות הג'יפיאס שהורדנו מבעוד מועד ושלהן יש אופציה לקבוע גובה (היי ווייז, הנה הצעת ייעול!), והן כמובן סירבו לעבוד, ואנחנו מצאנו את עצמנו מתברברים הניאגרה פולז ניו יורק ולחוצים מהגשר הנמוך ההוא שעלול לצוץ ולהתקיף אותנו בכל רגע.
עשינו זאת! הגענו לוולמארט ובילינו בו כשעתיים פלוס כולל מילוי עגלה עד אפס מקום במגוון מוצרי מזון מכל סוג אפשרי, שלא יחסר.
ביציאה אופיר טען שזה לא היום שלנו ולכן כדאי פשוט להישאר ללילה.
אני טענתי שחבל על שעות האור ואולי כדאי לעבור למנוחת לילה בוולמארט אחר, קרוב יותר ליעד של מחר.
יאללה, נוסעים.
בדרך עוברים ברוקפורט, עיירה אמריקאית קלאסית עם בתי עץ על שטחים ירוקים גדולים ודלעות שמתחילות לצוץ מכל פינה לכבוד הלואין. מקסים!
מגיעים - ואין וולמארט. יש מבנה ריק שאולי פעם היה.
זה באמת לא היום שלנו... מה עושים?
חיפוש זריז מגלה אופציה לקמפ לא רחוק. עולים על הכביש וצומת אחת קדימה - וולמארט! איזה מחזה נפלא!
זהו. מכאן אנחנו לא זזים יותר עד הבוקר.
היום נסגר עם קניית נעליים שוות ותחפושת לתומי. בסוף יש קצת פרודוקטיביות :)
לא סתם לא יום דלנו. שכחת את כרטיס האשראי שנפל לי מהכיס בכניסה לואלמארט.
השבמחקמזל ש5 דקות אחרי חיפשתי אותו והוא עוד חיכה בכביש מחיך אלי.
לא סתם לא יום דלנו. שכחת את כרטיס האשראי שנפל לי מהכיס בכניסה לואלמארט.
השבמחקמזל ש5 דקות אחרי חיפשתי אותו והוא עוד חיכה בכביש מחיך אלי.