אחרי שכל הלילה הקראוון רעד מהרוח, קמנו ליום פחות אפור אבל קפוא כרגיל. השעה פה שונה ממה שהתרגלנו אז קמנו ויצאנו מאוחר יחסית, קשה להתארגן בזרירות כשקרררר...
קפצנו לראות את הדאון טאון והשוק של סיינט ג'ון, שניהם התגלו כדי מנומנמים בשבת בבוקר אז יצאנו לנסיעה הארוכה לעבר הפארק הלאומי פונדי
(כולם ביחד: פוווונדיייי!)
בקנדה הכל מגיע במרחקים. יש להם מקום אז אפשר לקחת את הזמן ולנסוע עוד ועוד...
כמעט שעתיים אחר כך, הגענו לשער הכניסה, ממנו יש עוד חצי שעה נסיעה בתוך הפארק למסלול הראשון שלנו אל מפלי דיקסון.
מתלבשים היטב, חולצה סווצ'ר מעיל כובע צעיף כפפות, ויוצאים לדרך.
הסביבה פה מאד שונה ממה שראינו בארהב, הכל ירוק וחשוך ומלא טחב ושרכים, המפלים יפים והדרך מלאת פטריות. בימים האחרונים התחלנו לראות פטריות בכל מקום...
מטפסים את כל הדרך חזרה ונוסעים עוד חצי שעה פנימה לעוד מסלול קצרצר אל חוף הים, אבל הרוח מבריחה אותנו מהר בחזרה וקדימה ליעד הבא.
כל הדרך ל Hopewell מטפטף לנו גשם עדין וקשתות מופיעות מכל מקום. זה מדהים, לא חושבת שאי פעם ראינו כאל קשתות רחבות ו ברורות, ממש עם כל הצבעים בפנים ורואים את ההתחלה והסוף... יפהפה.
לסלעים של הופוול הגענו ממש ברגע האחרון לפני שסוגרים. הקטע של מפרץ פונדי הוא הגאות והשפל המטורפים שלו וכאן אפשר לראות תצורות סלעים מעניינות שהמים שחקו, הגענו היום בשיא הגאות ומקווה מחר בבוקר לראות את השפל.
בגלל שהגענו כשהכל נסגר גם לא גבו תשלום על הכניסה וגם לא היה שאול לתצפית אז צעדנו במסלול השלישי להיום עד לסלעים שמסביבם ים חום סגלגל ומוזר. יונתן הסביר לתומי כל הדרך חזרה איך בדיוק נעצרו הסלעים הללו.
הילדים האלה חברים כל כך טובים, מסורים זה לזה, ברור שיש רגעי משבר ושהם גם רבים הרבה בעזה סיר לחץ צפוף אבל עדיין תענוג לראות אותם יחד.
זהו, התעייפנו. במקור עוד שקחנו לצמצם מרחקים ליעד הבא אבל היציאה המאוחרת, הקור וכמות הנהיגה היום הובילו אותנו לקמפ הצמוד לחניית לילה כמה שיותר קרוב לביתו המקלחות, מקלחות רותחות לכולם, ארוחה זריזה של תירס מתוק ותפוחי אדמה בתנור ועכשיו נחיםםםם!
לילה טוב :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה